"ראיתי עולם, הראיתי בית"-חווייתו של שליח הסוכנות היהודית והצופים בהונג קונג

לא מוגזם לומר; חיפשתי את המקום שארגיש שאני תורם בו משהו אמיתי ומשמעותי, משהו שיאתגר אותי ובגדול. רציתי להתנסות בחוויה ארוכה, לחיות בחו"ל בעצמי. העובדה שנפלה לידיי ההזדמנות והחלטתי לצאת לחוויה הזאת- היא משהו שהה מדהים ומפתח עבורי. אני יודע שזה שעיצב לי את המשך הדרך, ללא ספק.

שמעון קסלמן, שליח הסוכנות היהודית והצופים בהונג קונג

שמעתי על השליחים והשליחויות של הסוכנות היהודית כבר לפני כן, אפילו פגשתי כמה. כל אחד מהם ממש הרשים אותי ואיכשהו תמיד ידעתי שזה משהו שארצה לעשות, זה היה נשמע לי כל כך גדול. כשהחלטתי שהגיע הזמן והשנה הבאה זו השנה המתאימה מבחינתי- ניגשתי למיונים. לאחר מספר ראיונות ושלבים התקשרו אליי ואמרו שכרגע מחפשים שליח לתנועת הצופים בהונג קונג. שאלתי "איפה זה בדיוק?" כמה ימים אחרי שהסבירו לי איפה זה, מה התפקיד דורש ומה הם מחפשים, כבר החלטתי ביני לבין עצמי שזה יכול להיות המקום הנכון לעשות בו את השליחות. מאות סיבות למה לא, חששות והתלבטויות הפסידו בקרב למספר סיבות משמעויותיו למה כן.

נחתתי בהונג קונג כמה חודשים לאחר מכן. אחרי לפחות חודשיים של חפיפה והלם עצום התחלתי להיכנס יותר לעניינים ולהבין את העבודה והמצב, ובעיקר לענות לעצמי על השאלה מה יכול ישראלי צעיר, עם הרבה מוטיבציה וערכי צופים מוטמעים, אבל בלי הרבה ניסיון, לתת לקהילה היהודית הכול כך מכובדת ומרשימה בהונג קונג, בתוך כל גורדי השחקים והבינלאומיות הזו. דברים לא באו בקלות, וכל פעילות קטנה דרשה תיאומים עם חברת הסעות שמדברים בה רק סינית, טלפונים להורים של החניכים היהודים הצרפתים והקנדים, לשכנע את הישראלים שאין כמו צופים בשביל הילדים שלהם ולוודא עם הרב שהאירועים של בית הכנסת לא חופפים. מצאתי את עצמי מסביר למנהל מחנה שלא מדבר אנגלית, על אי נידח, מרחק של 40 דקות נסיעה במעבורת, למה בעוד חודש, כשאבוא לפה עם 70 ילדים והורים יהודים, אני אצטרך את אישורו ועזרתו בלנטוע שלושה עצים, זה לא מטעמי נדל"ן, זו המסורת שלנו, קוראים לזה ט"ו בשבט. ארגנו יום הישרדות לילדי בית ספר היהודי שכולו ישראל, הייתי חלק מצוות שארגן יום הרצאות ענק בנושא זהות יהודית מודרנית לכל הקהילה, וכמובן אירועי ימי הזיכרון ויום העצמאות שהביאו את כל היהודים, מאוסטרלים ועד בלגים לבוא, להתחבר לתרבות הישראלית, להשתתף ולהזדהות.

מעבר לאחריות העצומה והאתגר הענק שבלנהל ארגון, על כל מה שמשתמע מכך, לאורך תקופה, בארץ זרה, פגשתי כל כך הרבה אנשים בהונג קונג, כל ארוחת שישי ביליתי בחיק משפחה אחרת בקהילה והייתי מרותק לשמוע את הסיפורים שלהן. הזדמן לי לבקר במקומות שלא היה לי מושג שקיימים, לראות מראות שלא חשבתי שיצא לי, לנהל את החיים שלי כמו שאני רוצה, וליישם את החזון שהיה לי עבור הצופים בהונג קונג והקהילה היהודית- בעבודה יומיומית, אינטנסיבית אך חווייתית מאין כמותה.

השליחות שלי הייתה הבחירה הכי מדהימה ונכונה שיכלתי לעשות בנקודה הזאת, יצא לי לראות עולם, וזכיתי להראות בית.

  • תגובות
כתבו תגובה

כתבו תגובה

Reply to: