הבלוג של רותם כסלו

רותם, 19, שליחת שנת שירות בקליבלנד

שמי  רותם כסלו, אני בת 19 ממושב ניר-ישראל (זה בסדר, אתם לא הראשונים שלא שמעתם על המקום הזה מעולם).

לפני מספר שנים נחשפתי לראשונה למשפטו של גנדי, "היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם". אותו המשפט גורם לי לקום כל בוקר לפעול למען השינוי הרצוי בעיניי. אותו המשפט גורם לי להאמין בכל ליבי בחשיבותו של החינוך, להתנדב בארגונים רבים, למלא תפקידים בתנועת נוער, להיות יו"ר מועצת הנוער האזורית ולהיות שגרירה בארגון "LEAD" לפתוח מנהיגות צעירה.  אותו המשפט גרם לי לדחות את שירותי הצבאי בשנה, לארוז שתי מזוודות ולהגיע לקהילה היהודית בקליבלנד הקרה, אחת המקהילות היהודיות החזקות בצפון אמריקה.

זוהי שנה מדהימה אשר במרכזה עבודה עם הקהילה היהודית והסברה ישראלית. אני עובדת עם מגוון רב של גילאים וארגונים- תנועות נוער, בתי כנסת, בתי ספר יהודיים, בתי ספר לא יהודיים, בתי ספר לעברית, משלחות אשר מגיעות לארץ,  גנים ופרויקטים קהילתיים.

המשפט של גנדי מלווה אותי אף בשנה הזאת. הוא אי במערבולת בשבילי, הוא נותן לי את הכוח להוות את הדוגמה הכי טובה שאני יכולה, שהרי השליחות היא עבודה של 7\24. אפילו כשיוצאים לשתות קפה, תמיד תמצא יהודי לנהל איתו שיחה, לקבל הזמנה לארוחת שישי, להזמין אותו לאירוע הקרוב ולהחליף מספרי פלאפון.

זוהי שנה של אנשים וחיבור אישי- החל המשפחה המארחת המדהימה אצלה אני גרה ועד הילד שירוץ לקראתי כשיראה אותי ברחוב ויסנן לעבר אמא שלו שאני "החברה שלו מישראל".

בשנה זו, במהלך החיפוש אחר הציונות שלי, אני מנסה לעזור לאנשים למצוא את הציונות שלהם, ואת החיבור שלהם לארץ ישראל.

אפקט הפרפר

תורת הכאוס קובעת ששינוי קטן של מערכת במצב רגעי נתון, יכול להסיט את המערכת ממהלכה הלינארי, לכיוון בלתי צפוי ובלתי חזוי.

מכאן, תורת הכאוס מלמדת אותנו שפרפר המרפרף בכנפיו בספרד יכול לגרום לסופת טורנדו בפרו.

רפרוף הכנפיים שלי קרה במקרה, ורק במבט לאחור אני יכולה לראות את סופת הטורנדו שהוא ייצר בחיי.

במהלך נסיעה עם השכן שלי, שמעתי ממנו על משלחת למחנות קיץ בארצות הברית. התקשרתי, זהו היה היום האחרון להרשמה, הגשתי מועמדות ולא האמנתי שאתקבל. דבר הוליד דבר, ומצאתי עצמי מדריכה במחנה קיץ באריזונה. במהלך השהייה שם נדבקתי ב"חיידק השליחות", חזרתי לארץ, הצטרפתי כנציגת הנוער לועדת ההיגוי של "סוכנות היהודית" באזור השליחות שלי, יצאתי למשלחות, ארחתי משלחות ועזרתי לארגן משלחות.

שנת שירות בתפוצות הייתה בשבילי ההמשך הטבעי, הגשתי מועמדות, ולאחר תהליך מיונים ארוך, מתיש ולעיתים אף מייאש, מצאתי עצמי בקהילת קליבלנד, אוהיו.

אני חותמת מעל חצי שנה של שליחות, חצי שנה של סופת טורנדו, חצי השנה הכי מטלטל, מלמד, מאתגר וחוויתי שהיה לי בחיים.

עכשיו, כשאני מסתכלת לאחור, אני סמוכה ובטוחה שלא הייתי נמצאת באותו המקום ללא אותו משק כנפי הפרפר האקראי הזה, שאירע לפני שנים.

משק כנפי הפרפר שינה את מגמת מסלול חיי הלינארית, זו המאפיינת את רוב בני הנוער בארץ- תיכון, חופשים גדולים ריקים מתוכן, לחץ של בגרויות, אולי טיול קטן לפני צבא, ומשם הישר לצבא…

 אני חותמת חצי של שליחות. חצי שנה של סערה- חצי שנה עם הרבה חגים אשר מלווים בגעגועים בלתי נלאים, אך מביא איתו גם הרבה חוויות חדשות. חוויות עם המשפחה המארחת שלך, שאתה הופך להיות חלק בלתי נפרד ממנה. חוויות באנגלית, שכבר מתגלגלת על הלשון ביתר קלות. חוויות כמו תפילה בבית כנסת רפורמי בו מקריאים כל דבר שלוש פעמים: בעברית, באנגלית ובשירה.

חצי שנה של עבודה אינטנסיבית ומספקת עם קהלים מאוד מגוונים- בתי ספר יהודים, בתי ספר ציבוריים, תנועות נוער, בתי כנסת ובתי ספר לעברית.  חצי שנה מלא בלמידות-על ישראל הרחוקה, על יהדות, על מי שהיית, על מי שאתה ועל מי שתרצה להיות. חצי שנה שהוא הכי רחוק מהמשפט "רחוק מן העין, רחוק מהלב"- כי דווקא במרחק הזה אתה מרגיש הכי קרוב לארץ מאי פעם.

הפרפר, הנמצא בקצהו השני של העולם, לא יכול לחזות בסופת הטורנדו שיצר, לא יכול לחזות מה רב כוחו. אני מניחה, שכאשר רפרף בכנפיו, לא העלה על דעתו למה הדבר יגרום.

התופעה הזו מזכירה לי מה כוחה של השליחות הזו ומדוע יצאתי אליה- כולי תקווה להיות אותו הפרפר, אשר ירפרף בכנפיו, מבלי שים לב יגרום לסופת טורנדו, או לפחות הוריקן, בחייו של מישהו בצד השני של העולם.

 

הפוסטים הבאים:

2. למה?

3. בסוף מתרגלים להכל

  • תגובות
10
  1. 29 ביולי 2017 at 12:24אוהד ארגוון - השב

    מדהים! נתת לי השראה. אני עולה ליא', גם בארגון ליד ומתכנן לעשות שנת שירות בחו"ל. בהצלחה לשנינו!

    Cancel
כתבו תגובה

כתבו תגובה

Reply to: