"ראיתי ממקור ראשון כיצד הופכים את המדינה האהובה שגדלתי בה למקום שבסיוטים הגדולים שלי לא הייתי רוצה להיות בו"

הייתי רוצה לדבר רגע על מערכת היחסים הכי אינטנסיבית שלי בשנה האחרונה- מדינת ישראל. היחסים שלי עם מדינת ישראל עלו שלב לפני שנה בערך ואם הייתי צריכה להגדיר אותם בשורה הזאת בפייסבוק- היה כתוב שם “it’s complicated”. לראשונה מאז שנולדתי, קיבלתי את ההזדמנות לבחון אותה מבחוץ, כאשר אני לא גרה על אדמת הקודש (נהריה כמובן).

לפני שנה הייתה לי הזכות לצאת לשליחות ארוכה של הסוכנות היהודית, ונחתתי בקליבלנד, אוהיו (היא לא גרועה כמו שחיים הכט מנסה להראות) כדי לעבוד עם סטודנטים יהודים באוניברסיטאות באזור. בקליבלנד, במסגרת מפגשים עם סטודנטים יהודים ולא יהודים הרגשתי לראשונה בחיי, ומקרוב מאוד, אנטישמיות. לראשונה חוויתי שנאת ישראל, ראיתי ממקור ראשון כיצד הופכים את המדינה האהובה שגדלתי בה למקום שבסיוטים הגדולים שלי לא הייתי רוצה להיות בו. איך כלכך בקלות מטילים ספק בקיומה של מדינה, שעל אף החסרונות שלה היא עדיין ארץ מולדתי שאין שנייה לה בעולם. ותאמינו לי, זאת תחושה קשה.

אני גאה להיות ישראלית בקמפוס, גאה לייצג את המדינה, להראות את הדברים הטובים שבה גם כשקשה וגם כשלי יש ביקורת כלפיה. היכולת לומר שלא הכל מושלם לא הופכת אותי לעוכרת ישראל או לא מאמינה בקיום שלה. אני אוהבת אותה, על כל הצדדים- היפים והמכוערים שלה. אל תמהרו לשים תוויות על אנשים, להחליט בשבילם מה הם מרגישים או מה דעתם על כל התחומים בעולם. תנסו להקשיב אחד לשנייה- אולי תגלו דברים שלא ידעתם ותופתעו.

בשבוע הבא תתחיל שנת הלימודים אצלי באוניברסיטה ואזכה לעבוד עם סטודנטים יהודים (וגם לא יהודים) שאפתניים, חריפים ועם המון רצון להשפיע. הם אוהבים את ישראל, רוצים להיות חלק ולהרגיש שישראל שייכת גם להם. אני מתרגשת כל פעם לשמוע על החוויות שלהם מישראל או כמה היו רוצים לבקר בה (ומזל שיש תגלית בחיים שלנו). לצדם, יש גם סטודנטים אינטליגנטיים ואכפתיים לא פחות עם ביקורת רבה כלפי ישראל וזה בסדר. גם להם מותר. אני רוצה שידברו אחד עם השני, אפילו שיתווכחו ויכעסו- זה בסה"כ מראה שאכפת להם ממה שקורה. אני מנסה ללמד אותם להקשיב, לא רק לשכנע. לקבל את דעתה של האחרת גם אם היא שונה משלהם. אם סטודנטים בני 19 מסוגלים לעשות את זה- בטח גם אנחנו.

רוני אדלר, שליחות קמפוסים, קליבלנד.

  • תגובות
כתבו תגובה

כתבו תגובה

Reply to: