החברים של מועמר

מאת: טל, שליח אוג'ס באוסטרליה.

הסיפור שלי מתחיל הפעם בבחור בשם מועמר מאשרי, העומד יחד עם עוד כמה מבני דודינו בראש הארגון "אוסטרליאן פריינדס אוף פלסטיין". מועמר ואני נפגשנו לראשונה בפרוייקט דיאלוג שאורגן על ידי מחלקת לימודי היחסים הבינלאומיים באחת האוניברסיטאות במלבורן ממש בתחילת השליחות שלי. מאז אני ממשיך להתקל בו לפחות פעם בשבוע \ שבועיים – בעיקר בהפגנות או באירועים פוליטיים באוניברסיטאות. הוא נוהג לחבוש כובע מצחיה בצבעי הדגל הפלסטיני, חולצה שחורה עם דגל פלסטיני שמודפס לכל רוחבה ומדי פעם גם מביא אותה באיזה פריט אותנטי כזה או אחר (מסבחה מזהב, צעיף מפרווה של גמל, שערה מזקנו של איזה שיח' וכד'…) אני, המייצג את הצד השני, בד"כ פוגש בו כשאני עטוף בדגל ישראל, מחזיק דגל ישראל בידיים, או לובש פריט כלשהו שמשלב שני פסים כחולים ומגן דוד באמצע. היפה בכל הסיפור הזה, הוא שכל פעם שאני ומועמר נפגשים אנחנו מקדמים זה את זה בלחיצת יד לבבית. אני שואל אותו מה שלום הבת הקטנה שלו, הוא שואל אותי מה שלום ההורים בבאר שבע – ובחיי שלפעמים אני קצת שוכח שהמועמר הזה מתעמר בציונות ולא מכיר בזכותה של המדינה שלי להתקיים.

לאחרונה  מככב במלבורן  מחזה בשם "7 ילדים יהודים", מספר לנו על מעללי העם היהודי מאז הימים היפים והמאושרים של תחילת שנות ה-40' בהם היינו קורבנות מסכנים, ועד ל-2009 שבה, על פי המחזה, התהפכו היוצרות ומקורבנות שואה הפכנו למחוללי שואה בעצמנו. אם חשבתם שביזנס ופלז'ר לא הולכים ביחד נסו גם להוסיף שואה למשוואה הזאת, ותגלו שהתוצאה אפילו פחות נעימה.

הכוונות שלי באמת היו טהורות – בחיי שלא תכננתי הפגנה המונית ולא תכננתי תקשורת' משטרה ופלסטינים בגמלאות שכמעט חטפו שבץ מרוב צעקות. הדפסנו כמה מאות פליירים פשוטים, מנוסחים בקצרה ובלי יותר מדי עיצוב גרפי שכותרתם "5 סיבות מדוע המחזה אנטישמי ופוגע ביהודים". אבל מכיוון שללכת לחלק את הפליירים האלה בתוך לוע הארי של 400 האנשים שהתגודדו בכניסה לאולם כדי לראות את המחזה עלול היה להתפרש כפרובוקציה – במקרה הכינותי מראש כמה דגלים ושלטים שהמתינו בבגאז' רק למקרה שדברים יצאו קצת מכלל שליטה.

בערך כשהגעתי לסוף התור כבר שמעתי צעקות ורעש מהכניסה לאולם, וכשרצתי חזרה למעלה ראיתי שבערך פלוגה של פעילי שמאל קיצוני מתוגברים בלפחות מחלקה של צעירים מהקהילה הערבית \ מוסלמית מקדמים את פנינו בלהיט מספר אחד ברדיו בגדה המערבית:

Palestine will be free, from the river to the sea!!!

לקחתי איתי כמה סטודנטים, הוצאנו את הדגלים והפוסטרים שהכנו מראש מהאוטו ורצנו בחזרה לזירת ההתרחשות מצויידים במיטב הפרופאגנדה הציונית ההולמת אירועים מסוג זה. בנקודה הזו הרוחות התלהטו והטונים נהיו קצת יותר אגרסיביים. העניינים התחממו ונוצר מגע פיזי בינינו לבינם, בעיקר דחיפות. אני מודה שבנקודה הזאת כבר הייתי די מודאג, בעיקר כשראיתי איזה ג'ינג'י מהצד השני דוחף באגרסיביות מפגינה מהצד שלנו. אבל למזלנו הרב מדובר בהפגנה באמצע מלבורן' וכך בלי לשים לב – שני גושים קירחים וענקיים במדים כחולים קפצו על הג'ינג'י הזה משום מקום והרחיקו אותו באגרסיביות. המשטרה הגיעה למקום ממש שניה לפני שזה נהיה מאוחר מדי, ורצועה של 6 שוטרים נעמדה חוצץ בינינו לבין המפגינים הפרו פלסטינים, שהמשיכו מצדם לצעוק ולספר לנו על הפגישת מחזור שהם היו רוצים לערוך בין העם היהודי לקרקעית הים התיכון. (ובחיי שאני לא מגזים…)

טל, מקדימה, עם סטודנטים של אוג'ס

למחרת בבוקר התייצבתי באחת האוניברסיטאות כדי לשמוע הרצאה מפיה של חנין זועבי, חברת כנסת מטעם בל"ד. בכניסה להרצאה שלה ראיתי את האוסטרלייאן פריינד אוף פלסטיין שלי – מועמר מאשרי, לבוש בחליפה מהודרת ומקבל את פני הבאים. "תגיד לי טל," הוא שאל בפרצוף חמוץ, "למה בכל מקום שאתה מגיע אליו תמיד יש בלאגן? למה אתה תמיד עושה בעיות?"

"שמע מועמר," אמרתי "אם הדיירקטור של אוסטרלייאן פריינדס אוף פלסטיין אומר לי שאני עושה בלאגן ועושה בעיות – זה כנראה סימן שאני עושה עבודה טובה מאד…"

הוא המשיך להסתכל עלי בפרצוף חמוץ והחליט להתעלם. הלוואי והייתי יודע איך אומרים "נחת" בערבית, כי זו באמת התחושה שהייתה לי ברגע ההוא.

טל

לצערי המחזה מעורר הפרובוקציות הזה עלה לאוויר פחות משבועיים אחרי תקרית אפילו פחות נעימה – תקיפה על רקע אנטישמי של נשיא אוג'ס בפרת'. לא לא, אני לא מתבלבל בין תקיפה על רקע "אנטי ציוני" או "אנטי ישראלי" (כי זה הרי נהיה לגיטימי…) אלא על תקיפה שנעשתה לחלוטין על רקע של שנאת יהודים. מה שהיה מעניין בסיפור הזה הוא שהתוקף הסריט את כל התהליך שהוביל אותו לתקיפה ואפילו יצא בהצהרות לבביות כמו "יהודים! ווי אר קומינג טו גט יו!" וביטא את שאיפותיו "לזרוק את היהודים לפח הזבל של ההיסטוריה…" הבחור נעצר והוחרמו המחשב הנייד והמצלמה שלו ובעוד כמה שבועות הוא צפוי לעמוד למשפט על הפרת כמה וכמה חוקים שנוגעים לגזענות והפצת חומרי הסתה. זו תהיה הפעם השניה אי פעם שאדם כלשהו יעמוד למשפט על הסעיפים האלה באוסטרליה המערבית.

אני כותב מילים אלה על המטוס בדרך לפרת', מרחק 4 שעות טיסה ממלבורן. אני טס להעביר כמה סמינרים לסטודנטים שם. בינתיים אני יכול רק לתהות ולזמום מזימות על המפגש הבא עם החבר שלי מועמר מאשרי, ואיך אני מטרפד לו את התכניות…

 

טל היה בשנת 2009 השליח ל- AUJS- Australian Union of Jewish Students  במלבורן, אוסטרליה.

  • תגובות
כתבו תגובה

כתבו תגובה

Reply to: