בת מצווה בגיל 23/ ליאור זיסר

בת מצווה בגיל 23?! ליאור זיסר, שליחה קהילתית מפאוריה אילינוי, חגגה בת מצווה ועלתה לתורה באיחור של אחת עשרה שנה מה שלא הפחית מההתרגשות.

באיחור של אחת עשרה שנים עשיתי בת מצווה ועליתי לתורה. כל החברים מהקהילה התפלאו – למה נזכרת רק עכשיו? מה? לא עשית בת מצווה בארץ??!  מוזר מאוד… ואני הסברתי – בטח שעשיתי בת מצווה, היתה מסיבה וקיבלתי מתנות, והיה קייטרינט ודי ג'יי, אבל שום דבר לא היה יהודי. אני בחורה, לכן לא עליתי לתורה, ולא הלכתי לבית כנסת ולא אמרו עלי "ברוך שפטרנו". אז הגיע הזמן, לא?

כל החוויה היתה מדהימה עבורי: למדתי לקרוא מהתורה עם טעמים, להוביל את התפילות של שבת בבוקר, ובעיקר למדתי המון על המנהגים והמסורת וה"פשן" היהודי של חברי הקהילה שלי. מהרגע שאמרתי, בלי לחשוב על זה אפילו, "אולי אני גם אעלה לתורה?" ישר התאסף צבא של נשים ואמהות מהקהילה שעשו כל כך הרבה בשבילי וגרמו לזה לקרות. כספים נתרמו, קוּלַגִים נאפו, הזמנות יצאו, וטליתות נקנו במיוחד. ויזה הונפקה בשגרירות ארצות הברית בתל אביב, ואבא שלי קנה כרטיס טיסה- מתל אביב לפאוריה, אילינוי. אחרי שלושה חודשי הכנות, קמנו בשבת בבוקר והלכנו לבית הכנסת הרפורמי "אנשי אמת".

באירוע עצמו הייתי מתוחה ונרגשת- התרגשתי על הבימה בבית הכנסת מול שמונים חברים מהקהילה היהודית יותר משהתרגשתי בהרצאות על ישראל מול קהל של מאה נוצרים בכנסיה. זה פשוט היה כל כך אישי ושלי, וכל מה שעשו עבורי בקהילה ריגש אותי כמעט עד דמעות.

 

זוהי הגרסא הממש (ממש) מקוצרת של דבר התורה שכתבתי והקראתי ביום שבת ה-11 לדצמבר.

Dvar Torah- parashat vayigash

As you all know- this is my second year here in Peoria. This city became my second home, and this community has become my second family. How do I define home? I know the names of the streets and how to find my way around. I know where to go for groceries, for clothes, for entertainment. And I think (or I hope) that I got used to the weather.

But the harder question is- how do I define family? Of course I’ll consider any blood relative of mine as family, but coming here to Peoria, I discovered my extended family, the one that takes good care of me when I’m away from home. From the very first moment I got to Peoria- people have opened their homes and hearts to me. People I know I can always turn to for anything. Whenever I feel down or upset- my friends here look after me, and know exactly how to cheer me up. This community has many incredible people in it and that’s what makes this place to special.

In the training program before going on Shlichut- we read a very interesting article by Yair Lapid. In his article he wrote about his encounter with Jewish communities from the States. They wanted to know what he, a respectable Israeli writer and journalist, thought of them- the Jewish people that live outside of Israel. Lapid answered- honestly, I don’t know. He never had any interaction with American Jews before, and he had no idea what their life is like, how they express their Judaism, and why in the world they care so much about Israel if they don’t even live there, and maybe never even visited?!?

He finished by writing: “I’m afraid that in a couple of years- the Jews in the Diaspora won’t know how to speak Hebrew with their brothers in Israel, and the Jews in Israel won’t know how to speak Judaism with their brothers in the Diaspora.” After reading that part I was concerned.

I believe Israel would lose a great deal if we didn’t know how to communicate with the Jewish people around the world- with all of you. These days Israel really does need your help and support; when dealing with the effects of the awful fire in the Carmel Mountain that took human lives, homes and trees. When negotiate for peace with our neighbors, and trying to stay optimistic and positive with no actual results to be seen. When one of our children, our brother- Gilad Shalit, is still held captive by Hamas in the Gaza strip, for over four years. It’s these difficult times when we need our family closer than ever.

I came here to build these bridges between the Jews in Israel and the Jews in America, starting here in Peoria, IL. With classes, lectures and events- I’m trying my best to educate about Israel and advocate for it.

But I also want people in Israel to know about the spiritual and financial support they receive from their Jewish relatives. I want them to appreciate it.

And I certainly don’t want to be one of those Israelis who doesn’t know how to speak “Judaism”, and is ignorant about progressive Judaism that is not YET very common in Israel.

Today, with this amazing event- I am taking my first step. I am so glad to have had this opportunity- to come here, to this incredible community, to meet people that have changed my life and taught me so much.

Toda Raba to all of you.

  • תגובות
30
  1. 18 באפריל 2011 at 2:09ענבל ארזי - השב

    מרגש מאוד! אני שמחה שהלכת עם הלב, והגשמת משהו שמאוד רצית. כל הכבוד! חג פסח שמח וכשר!

    Cancel
    • 29 בפברואר 2012 at 15:35דני זיסר - השב

      כבוד, גם אני כאביה של ליאור התרגשתי מאד, ארוע מיוחד.

      Cancel
      • 17 בנובמבר 2012 at 7:46Abidemi - השב

        Your post has moved the debate fwrorad. Thanks for sharing!

        Cancel
כתבו תגובה

כתבו תגובה

Reply to: