"בלי לחשוב פעמיים"- לירון פינקלשטיין

"בלי לחשוב פעמיים"- לירון פינקלשטיין

לירון פינקלשטיין, שליחה קהילתית בנאשוויל, טנסיי- מספרת לנו על ההחלטה המשמעותית שקיבלה ועל המסע האישי והמופלא שלה.

*להגשת מועמדות לשליחות הארוכה לחץ כאן

 

שמי לירון פינקלשטיין, בת 32, נולדתי וגדלתי בקריית אתא, ואחרי שירות צבאי משמעותי של כ 5 שנים במגוון תפקידים בניהול כוח אדם וטיפול בתנאי שירות, נזכרתי שבעצם תמיד רציתי להיות עורכת דין, אז השתחררתי והתחלתי ללמוד.

סיימתי לימודי משפטים ותואר שני ביחסים בינ"ל ובניגוד למה שכולם שאלו לא יצאתי לשליחות תוך שאני עוזבת את כל מה שהשגתי מאחור, אלא החלטתי להעניק לעצמי חוויה חדשה.

לפני כמעט 3 שנים קבלתי החלטה, את אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי בחיי ויצאתי לשליחות הארוכה. בלי לחשוב פעמיים הייתי חוזרת ומקבלת את אותה ההחלטה בדיוק ומתחילה הכל מההתחלה.

לעולם השליחות נחשפתי דרך תגלית ותוכנית ההמשך שלה בזמן ששירתי בתפקידי האחרון בצבא. נשלחתי כראש משלחת, לקולג' בארה"ב בו למדו הסטודנטים אותם אירחנו בתגלית בארץ, כמה חודשים קודם לכן. החשיפה לעשיית ההילל בקולג' וכן לקהילה היהודית שם, בה ביקרנו בעת שהותנו, החוויה והקשרים שנוצרו, הם שחיזקו את ההבנה שלי בנושא יהדות התפוצות ואת החיבור שלי לעשייה הזו. לירון בשליחות 4

לשליחות יצאתי אחרי סיום התארים, לאחר שהיה לי ברור שזה למעשה השלב הבא במסע המקצועי שלי. חיפשתי את ההזדמנות להמשיך בעשייה חברתית קהילתית, בה עסקתי גם כל השנים לאחר שחרורי מהצבא ולצד זה להתנסות בחינוך לישראל, כחלק מצוות בינ"ל, מול ארגונים בינ"ל.

השליחות אפשרה לי לשלב את הרצון לתרום לחיבור בין ישראל ליהדות התפוצות, להיות חלק מהעשייה הלאומית המשמעותית הזו עם האפשרות לשכלל את היכולות, הידע והניסיון שרכשתי בשנים שקדמו לה, בסביבה בינ"ל, מאתגרת ומרתקת.

חזרתי לפני כ 3 חודשים לאחר שהייתי שליחה קהילתית במשך שנתיים, בקהילה יהודית בנאשוויל טנסי, קהילה שמונה כ 11,000 יהודים. כשליחה קהילתית ניתנה לי ההזדמנות לעבוד עם מגוון רחב של גילאים וארגונים בהקהילה , ביניהם בתי הכנסת, בתי הספר, תנועות הנוער, ארגוני נשים ועוד. אני נוהגת לומר שאנחנו קצת כמו זיקיות בשליחות הקהילתית כיוון שאנחנו עובדים עם קהלים רבים, מביאים את ישראל לכל אחד מהמפגשים עם כל אחד מהקהלים האלו בצורה הכי מקצועית, רגישה, מחוברת, עובדתית אבל גם אישית, ובעיקר בצורה שמתאימה להם ואנחנו צריכים להיות (ואנחנו אכן!) טובים בכל אחת מהאינטראקציות האלו.

השליחות מורכבת מאין ספור רגעים בהם החוויה והסביבה מעצבת אותנו לא פחות ממה שאנחנו מעצבים אותה. במסגרת התפקיד עבדתי עם  23-25 בני נוער בגילאי 16-18 במהלך השנה על נושאים שונים הקשורים לישראל, חברה, תרבות, זהות יהודית והמקום של ישראל בזהות הזו ועוד. בסוף השנה ליוויתי אותם במשלחת לארץ למסע של שבועיים, שהשפיע עלי במידה רבה כמו שהשפיע עליהם. כיוון שעבדתי בדרום ארה"ב, חוויה שחזרה ואפיינה את החיים של בני הנוער שלנו היא העובדה שהם היו לעיתים היהודיים היחידים בבית הספר בו למדו עוד אלפי תלמידים.

בסמינר סוף השבוע הראשון שערכנו עלה הנושא באחד המפגשים והיו שישתפו את תחושותיהם. חלקם אמרו שלא מפריע להם כששואלים אותם שאלות על החגים, מנהגים וישראל ואילו חלק אמרו שקשה להם לשאת על כתפיהם את הזהות היהודית של העם היהודי כולו. שיחה זו עיצבה במידה רבה את הגישה ואת העשייה שלי, לא יכולתי להזדהות עם הקושי שעלה מדבריהם אבל הרגשתי (ולעיתים נעצבתי) את האתגר שעיצוב הזהות בסיטואציה הזו הווה עבורם. לירון בשליחות 5

כחלק מהשליחות, ברוב הקהילות, השליח/ה אחראים על אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות בקהילה. במשך השנתיים הימים הלאומים הם שאתגרו אותי הכי. ברמה המקצועית שאפתי להביא את ישראל לקהילה דרך העיניים שלי  באופן שייצג ויכבד ויציין את הימים האלו בצורה הכי ישראלית וקיוויתי להעמיק את החיבור, תוך שיתוף פעולה ולפי הצרכים של הקהילה. ברמה האישית, התמודדתי עם אתגרים משמעותיים בזכות רשת השליחים-החברים, ובזכות החום והאהבה מהקהילה.

זכיתי להרגיש כגשר אנושי בין ישראל לקהילה בעיקר סביב ימים לאומיים אלו, זכיתי לעבוד עם ועדה של אנשים מסורים ומחוברים לישראל, ליצור שיתופי פעולה חדשניים ומקוריים בתוך הקהילה היהודית ומחוץ לה.

ההצלחה של האירועים וההתפתחות שלהם משנה לשנה לא היו ההצלחות היחידות. מבחינתי- ההצלחות המשמעותיות יותר היו העשייה הקהילתית, עבודת הועדה בליווי המקצועי שלי ושיתופי הפעולה המשמעותיים שיצרנו.

את השליחות ככלל לא אצליח לסכם בכמה מילים, אפילו לא בבלוג שלם והסיבות לכך רבות, בין היתר כי מדובר בקהילה שהפכה למשפחה ומזמן לא מדובר רק בעבודה. סיבה נוספת היא שהשליחות לא באמת הסתיימה וזו רק אחת מהסיבות שבגללן אני ממליצה על המסע הנפלא. חזרתי לארץ אחרי תקופה משמעותית בה חוויתי והייתי מעורבת בעשייה שמעט מאד אנשים זוכים להתנסות בה- והיום אני זוכה, להחזיר את השליחות הביתה.

אני זוכה להמשיך פה בארץ את העשייה, לקחת את הניסיון והיכולות, את ההצלחה והאתגרים שחוויתי, את הרשת הגלובלית שיצרתי ולהמשיך להתפתח פה בבית.

 

  • תגובות
כתבו תגובה

כתבו תגובה

Reply to: