"אנכי אתכם" נדב שם טוב מהלל סיליקון וואלי בסיפור תנ"כי

היה זה הבוקר השני או השלישי שלי בהלל סיליקון וואלי. הטלפון מצלצל, אני מרים.

"שלום הלל", ביטאתי בקפדנות כמו שלימדו אותי.

“Hello, I need your help. Do you have someone who speaks biblical Hebrew?”

שאל הקול הנשי מהצד השני של הקו.

הבהרתי שאנשים היום לא מדברים עברית תנ"כית, אבל שאני מניח שנוכל לעזור לה. הבחורה ציינה שהיא צריכה עזרה בתרגום משפט "from the bible". אמרתי לה שאין בעיה ושהיא מוזמנת להגיע למשרד בשעות אחר-הצהריים ושאשמח לעזור לה.

התחלתי  לחשוד שמדובר בבחורה קצת מבולבלת לאחר שענתה לי “Thank you so much Rabbi”

תיקנתי אותה בעדינות, והסברתי שאני (עדיין) לא רבי, אבל שאשמח לעזור  בכל מקרה.

בשתיים ורבע נכנסה למשרד בחורה בעלת מראה ארי. צעירה, תחילת שנות העשרים. גבוהה, בלונדינית.  "יהודייה?", חלפה המחשבה ברוחי, במקביל לכך שהתחלתי להתלהב מאיך שאני מצליח לעשות Engagement  כבר ביומי השני בתפקיד.

“Hi, I’m Loriann, nice to meet you",

לחיצת יד, חיוכים, ועוד מיני גינונים אמריקאיים שסיגלתי לעצמי עוד בשנותיי בטקסס.

"אוקיי, בואי ניגש לעניינים", אמרתי והתיישבתי בכיסא.

לוריאן הוציאה מהתיק שלה פיסת נייר, ועלייה גרסאות שונות, מצחיקות, ולא מדוייקות בעברית של  המשפט:

“I am with you always, to the very end of the age."

מממ… מעניין. אמנם אני לא כל כך חזק בלימודי תנ"ך, אבל אף פעם לא שמעתי את הפסוק הזה. הסברתי ללוריאן שניתן לתרגם את המשפט בכל מיני דרכים, החל מתרגום מילולי, ועד לתרגום מודרני. מכיוון שהתנ"ך נכתב ברובו בעברית, הצעתי שפשוט נחפש את הפסוק המדוייק.

נדב שם טוב בפעולה בקמפוס

"את יודעת מאיזה ספר זה"?

"מת'יו", היא השיבה.

מת'יו?? יחזקאל? דניאל? מיכה? יונה? את כל אלו אני מכיר, אבל מת'יו?

ידעתי שחששותיי התאמתו. מת'יו זה בעצם מתי, ספר מתי, הבשורה על פי מתי אחד מהבשורות הראשונות בברית החדשה. טוב נו, מילא. אז אני אתרגם פסוק מהברית החדשה. לא ביג דיל.

למרות שהתביישתי לשאול, הייתי בטוח שזה לפחות למטרה טובה. לאחר חיפוש זריז בגוגל, הצלחתי לאתר את התרגום המדוייק למשפט:

"אנכי אתכם כל-הימים עד-קץ העולם אמן".

חמש דקות לקח לי להרגיע את לוריאן מההתלהבות והתדהמה מהאותיות העבריות על המקלדות של הלפטופ שלי.

"Wow!! I’m so excited. Can you please write this for me in different fonts? Like biblical Hebrew and all that?”

מעודד מההתלהבות, הקלדתי לה את הפסוק באיזה 6 פונטים שונים, שגררו קולות התלהבות שהיה קשה להשקיט. בין לבין לוריאן סיפרה לי שהיא בוגרת של האוניברסיטה הפרטית-הישועית בסביבה, אוניברסיטת סנטה קלרה, ושהיא אף פעם לא הייתה בישראל. הצלחתי להבין שגם אין לה שום מושג ביהדות. טוב נו, אמנם היא נוצריה, אבל אם היא כבר כאן, נעשה קצת יחסי ציבור למדינת ישראל. אז לאט לאט התחלתי לספר לה על ישראל, ועל זה שאנחנו מודרנים שם, וחלקנו גם ליברלים, והראתי לה קצת ווידיואים שבמקרה נפתחו ביו-טיוב בזמן שאני מחפש לה פונטים נוספים.

בצעד מפתיע, לוריאן הוציעה מחברת, והתחילה בהתלהבות לסכם את הדברים שאני מספר לה.

"So Jerusalem and Tel Aviv are 45 minutes apart, but yet so different. Tel Aviv is located on the beach, etc. etc. “

איזה ניצוצות נדלקו לה בעיניים. ואז באה הבקשה הנוספת:

“Can I please record you while you read the sentence in Hebrew”.

חוסר נוחות קל. או קיי, אז עזרתי לה לתרגם פסוק מהברית החדשה. אבל עכשיו אני צריך גם להקריא את זה? אמנם אני לא דתי, ואני לא מפחד מהברית החדשה, אבל חשבתי שזה ממש הופך אותי כבר לכמעט כומר. נו מילא, בטוח יש איזה מצווה לא להעליב מישהי שממש רוצה את עזרתך, אז זרמתי. הקלטתי בעזרת הלפטופ שלי, ביטאתי כל מילה באיטיות וקפדנות, ושלחתי לכתובת המייל של לוריאן (ביחד עם מצגת על ישראל, על הדרך). אחרי אלף תודות, כמעט בכי של התרגשות, דיונים על יהדות וישראל, ועל ההבדלים בין נצרות ליהדות, ועל כמה שאנחנו מודרנים, ועל הנוף בארץ, והיי-טק, וזכויות האדם, לוריאן הבטיחה שהיא תנסה לשכנע את אמא שלה לשנות את יעד החופשה בקיץ הבא מיוון לישראל. היא הבטיחה גם לשלוח אליי כל סטודנט יהודי שהיא תפגוש.לאחר כשעתיים וחצי, נפרדנו בחיבוקים ונשיקות.

"This has been amazing! I’ve learned so much! Thank you, thank you!”

וכך, היא הלכה לדרכה. "אין ספק שזו הייתה חוויה מעניינת", חשבתי לעצמי. "גם נורא התרגשתי לדבר על ישראל ולספר למישהו שלא יודע. טוב, אולי זה לא בדיוק האג'נדה של הלל, אבל זו האג'נדה שלי! בשביל זה בעצם באתי לכאן. לספר לאנשים על ישראל, ולהדביק אותם בהתלהבות שלי! ובכלל לא אכפת לי אם הם יהודים או נוצרים." המשכתי לשכנע את עצמי שלא מדובר בבזבוז זמן. "נו בטח! היא בטח עושה איזה פרויקט! או תשתמש בפסוק למטרות נעלות."

כעבור שלושה שבועות, קיבלתי מלוריאן מייל נלהב ושוב פעם מלא תודות, והיא צירפה גם תמונה של פרי העמל שלי.

"So guess what? I got the scripture tattooed on my wrist really small

and really delicate!  It's beautiful!!!!!!"

התוצאה - הקעקוע!

 

 

OMG!

חטא כפול??? התרגמת וגם קעקעת?

טוב נו, מילא, העיקר שהיא תגיע בקיץ לנפוש בארץ!

גם זה סוג של Engagement.

 

 

  • תגובות
10
  1. 5 בפברואר 2012 at 16:17הברית החדשה - השב

    אם כבר קעקוע אז שיהיה כזה

    Cancel
כתבו תגובה

כתבו תגובה

Reply to: