איך התקבלתי לשליחות הצעירה

על שלבי המיון והגיוס, מאת: דנה סתוי, שליחת השליחות הצעירה של הסוכנות היהודית לסנטה פה, ארגנטינה בעבר, וכיום חלק מצוות המיון והגיוס.

ביקשו ממני לומר דבר מה,לגבי תהליך המיון שעברתי לפני שיצאתי לשליחות בסנטה פה, ארגנטינה.

האמת שהזמן, כפי שאמר אברהם טל, אכן "עושה את שלו" ומכל השנתיים המלאות והגדושות חוויות בשליחות הזו, קפואות בזיכרוני תמונות, שעוברות לי בראש עכשיו  כמו שמדפדפים באלבום . כל תמונה כזו היא פתח לסיפורי אלף לילה ולילה, לריחות של אסאדו ארגנטינאי, לצלילים של טנגו וקומביה לטינית, לתחושה של "בית" , הרחק מהבית שלי.

והזיכרון הכי מוחשי לתקופת המיון (2005) לוקח אותי לתמונה בה אני יושבת באוטובוס קו 8 היוצא מקרית מוריה  בירושלים, מעוז הסוכנות ויחידת השליחות הצעירה.

מור רובינשטיין, שליחת השליחות הצעירה ליוהנסבורג

אני זוכרת את עצמי מתבוננת באישה שיושבת מולי שעלתה איתי באותו הקו ובאותה התחנה, האישה הזו הייתה לפני רגעים צופה שנכחה בסדנת המיון שעברתי באותו היום ממש וליוותה את כל מהלך תנועתי ומחשבותיי בכדי להחליט עם השליחות טובה למידות הטובות שיש לי להציע.

ההתבוננות ההדדית הזו האחת בשנייה, קדמה כמובן לכל עידן "האח הגדול" ו"מחוברות" ועל כך אני יכולה להעיד שאני והסוכנות הקדמנו את זמננו..חח…אבל בעיקר ההרגשה שעברה לי בראש והיא זכורה לי עד היום הייתה :" כמה הייתי רוצה להיות במקומה עכשיו!", כמה היית רוצה להיות אחרי תהליך המיון , אחרי שעברתי את כל  שלבי המיון בינהם הסדנא הממיינת ולקבל "אור ירוק" לעבור את שלב מבחן מכון אדם מילוא, להגיע עד הועדה הממיינת ובשאיפה לנגוס בשיבוץ המיוחל..אני זוכרת שזה היה נראה לי כמו נצח.

המרחק ממני בתחילת תהליך המיון ועד היציאה לשליחות עצמה, הרגיש לי כמו מסע שרק ביקשתי לחזור ממנו כבר, עוד לפני שהלכתי… ולא בגלל  שנמאס חלילה, אלא מעצם הסקרנות שבתחושה של אותה אישה שמולי, אשר יודעת בכל רמ"ח אברי , איך מרגישה שליחות טובה וכל מה שצופן בחובה…ומחכה בשאיפה גם לי.

עוז לוי יוצא לסקי, בשליחות בטולוז, צרפת

כמה רציתי בנסיעת אוטובוס אחת  להיות כבר אחרי הכול…אחרי ההכשרה, אחרי המפגש הראשון עם הקהילה והתנועה שתבחר בי, אחרי שנה או אפילו אם חולמים , אחרי שנתיים של שליחות שתעיר בי את כל החושים!!

רציתי להיות כבר אחרי ההתרגשות, הפרויקטים הגדולים שעוד אבנה ואשאיר גם  אחרי, אחרי המפגשים עם אנשים שוודאי יהיה לי קשה לשכוח, ובעיקר, אחרי מפגש משובח ואמיתי עם  אנשים שעוד ישנו לי את העולם וצורת ההתבוננות שלי על הארץ הזאת ועל עצמי בדרך.

רציתי להיות כבר שם. אני בטוחה שמי שקורא את השורות האלה, נמצא בדמיון שלו שם יחד איתי. רציתי להיות במקומה של האישה שישבה מולי בכסא האוטובוס בקו 8 מקרית מוריה, רק כדי להיות אחרי המסע הגדול הזה שמתחיל בקו אוטובוס אחד  וטומן בחובו כל כך הרבה חוויות שקשה לכם לתאר…

לפני שבוע בסיום יום עבודה שגרתי שלי כממיינת ביחידת המיון של השליחות הצעירה, עליתי על קו 8 מקרית מוריה בדרך לתחנה המרכזית, בתחנה עלתה יחד איתי  מועמדת שלפני רגעים ממש סיימה סדנת מיון  והייתה כולה בתוך המחשבות ושיחת הסלולארי עם אימא שלה,  שני מושבים וחצי הפרידו בינינו, באזור רחוב קרן -היסוד היא סיימה את השיחה  ומדי פעם לאורך הנסיעה העלתה מבטים  גנובים ונשארה מחויכת, אני חייכתי אליה כמזהה אותה במבט, וחשבתי לעצמי שאברהם טל צדק ,"הזמן אכן עושה את שלו" , כי אני בסוף המסע שלי …מקווה בשבילה שהיא תגשים את עצמה, שמחה בשבילי שהגשמתי את הזיכרון הזה והפכתי אותו למציאות וממליצה בשבילכם/ן על קו 8, מקרית מוריה בירושלים לתחנה המרכזית, מסתבר שיש בו קסם  ואם תחלמו הוא הכרטיס שלכם/ן ליופי של נסיעה.

השליחה איילה פאר, טקסס


  • תגובות
20
  1. 28 בינואר 2012 at 1:38נעה - השב

    כמה תקווה את נותנת בכתבה הקצרה הזו! הלוואי.אני עוד לפני שליחת קורות החיים אפילו,וכבר מפנטזת,וחולמת,ומדמיינת-על איזו שליחות מדהימה אעשה,ועל כל הדברים שאחווה ואלמד,ורק מקווה,כ"כ מקווה-שבאמת אצליח לעבור את כל השלבים האלה,את כל הבחינות והמיונים,ושירצו לבחור בי,ודווקא בי,מבין כל אלפי המועמדים שבטוח מאוד מוכשרים-לשליחות הזו שכבר נהייתה לי לחלום. הלוואי ולא אפחד מדי,ולא אהיה חסרת ביטחון מדי,ואצליח להגשים את החלום הזה,ואולי גם אני אעלה על קו 8 מקריית מוריה ואראה אותך שם. תודה.

    Cancel
  2. 21 במאי 2012 at 13:25יעל - השב

    תכולי לומר לי מה השלבי המיון של שליחות האמת שיש לי עוד כמה ימים תהליך ואני באמת מעוניינת לדעת איזה שלבים יש איזה שאלות שולאים שמה ??. באמת חשוב לי לדעת כי אני לא רוצה לפספס את ההזדמנות הזאת

    Cancel
כתבו תגובה

כתבו תגובה

Reply to: