איך הצלחתי להזיז את הרבנות בדרא"פ/ נתנאל גוזלן

שמי נתנאל גוזלן, שליח נצ"ר ליוהנסבורג דרא"פ.אני רוצה לדבר אתכם על עניין מאוד ספיציפי, שמתאר בעיני הרבה אספקטים בשליחות ומראה את החשיבות של שליחות ושל שליחים בעולם.

השנה, עקב בעיות טכניות של שבת, הזיזו את יום הזכרון ויום העצמאות במדינת ישראל ביום על מנת שציון יום הזיכרון לא יפגע. ביוהנסבורג, הרבנות הראשית החליטה לא להזיז את התאריכים של ימים אלו מכיוון שפה אין סכנת חילול שבת כי גם ככה מציינים את האירועים האלו רק במשך היום ולא בערב. אפשר לשאול- למה בכלל זאת החלטה של הרבנות? שהרי הם לא ימים "דתיים". אני לא יודע לענות על השאלה הרבנות מחליטה על כך, אבל העובדה היא שגם בארץ הרבנות היא זאת שהחליטה על הזזת הימים האלו…

לנו כישראלים וכשליחים של מדינת ישראל מצב זה של ציון הימים לא בתאריכי המדינה, לא אפשרי רגשית, כי אנחנו לא יכולים לראות את עצמנו חוגגים יום עצמאות בזמן שחברינו וקרובינו בארץ עומדים בשתי דקות הדומייה של ישראל.מעבר לזה, אני לא מצליח להבין איך אפשר לחגוג "יום הולדת" למדינה יום לפני שהמדינה עצמה חוגגת אותו. בכלל, החשיבות פה, לדעתי, היא לא התאריך והיום שבו מציינים את יום הזכרון, אלא, הקולקטיב, עצם העובדה שכולנו ביחד, עוצרים ליום אחד ומקדישים את מחשבותינו ורגשותינו לאותם אלה שנפלו.

בדרא"פ התעורר ויכוח גדול בין הארגונים הציוניים ובין הרבנות, שהתעקשה לא להזיז את הימים. כמובן, שצריך להבין את כל הפולטיקות הקטנות פה והעובדה שהרבנות משחקת פה תפקיד מאוד מאוד חשוב בקהילה היהודית, אבל זה ייקח יותר מדיי זמן והמטרה שלי פה שונה לחלוטין.

אז עשינו מעשה. דיברנו ביננו, המשלחת הישראלית לדרא"פ, והחלטנו שזאת מלחמה שכן שווה וצריך להילחם, שכן, אין טעם לציין את הימים האלו כלל אם הם לא בתאריכים שישראל מציינת אותם.  בראש ובראשונה הודענו למארגני הטקסים למינהם ולפדרציה הציונית בדרא"פ, שאנחנו, חברי המשלחת, לא יכולים להגיע לטקסים מהסיבה המאוד ברורה שציינתי קודם. לאחר מכן, התחלנו בדיונים, מכתבים, שיחות ושכנועים עם אנשי מפתח בקהילה לעשות כל שביכולתם על מנת להזיז את התאריכים. בסופו של דבר, הרבנות נסוגה מעקשותה ושינתה את התאריכים. מבחינתי- נמנע אסון! עד כדי כך…

למה אני מספר לכם את כל זה? דבר ראשון, חשוב לדעת שהקהילה והראשים שלה מאוד מכבדים ומקשיבים למשלחת הישראלית. דבר שני, אני חושב שהסיפור הזה מגלם את החשיבות והמשמעות שלנו השליחים במדינות בהם אנחנו עובדים. המטרה העיקרית, שוב- לדעתי, היא קירוב ישראל והתפוצות וההבנה של הקהילה פה את המשמעות של ציון הימים האלה כקולקטיב, דרכנו, מקרבת עוד יותר אותם ואותנו. אנחנו פה בשביל לעודד ציונות, באיזה צורה שלא תהיה ובשביל להביא את ישראל אל היהודים שקצת שכחו אותה…

אני רוצה לקוות שאנחנו כן עושים עבודה טובה, שהפירות שאנחנו זורעים אכן נקטפים הרבה אחרי שאנחנו עוזבים ואני מקווה שנאכל אותם בארץ כמה שנים אחרי…(כשהחבר'ה עושים עלייה- ועלייה זה נושא אחר לגמרי שאני אדבר עליו בהזדמנות).

 

אז כמו שאומרים פה… sharp…

נתנאל.

  • תגובות
30
  1. 28 במרץ 2011 at 8:07רפורמית - השב

    נתנאל, כל הכבוד על היוזמה והמאמצים שלך להיאבק במה שאתה מאמין שהוא נכון. אנחנו כאן בארץ מאד גאים בך ומודים לך על מעשייך! הלוואי והרבנות בדרום אפריקה וכמובן בארץ תלמד להקשיב, להתחשב ולהתגמש לצרכי הזמן, שהרי אם לא תתאים את עצמה למציאות, תהפוך להיות בלתי רלוונטית, או שמא זה כבר קרה? דרך צלחה, רעיה וכל צוות נצ"ר

    Cancel
    • 28 במרץ 2011 at 11:33נתנאל - השב

      הכל הכבוד הוא למשלחת הישראלית, אני רק הייתי בורג קטן בזה. תודה ליוסי אשד שליח מרכזי בקייפטאון על הובלת המאבק!

      Cancel
  2. 28 במרץ 2011 at 23:11ענבל ארזי - השב

    bravo - כל הכבוד באיטלקית... שולחת לך מחיאות כפיים גדולות מאיטליה!!!

    Cancel
כתבו תגובה

כתבו תגובה

Reply to: